1. |
אבן מזכרת
03:29
|
|||
לא טוב היות האדם לבדו.
הנה ציפורים נודדות בלהקות,
הנה נצר טומן בו זכרון אבות,
וכל שיר מורכב ממילים יחידות,
אך צריך כל אדם לרכוש בדידותו.
לא טובה הבדידות לתפארת.
אהבתו תמלא בו תחושה משונה,
הוא יצחק כשילדו ידדה ראשונה,
גם יביט בנכדו כמו השלים משימה,
אך ישמור לו אותה כאבן מזכרת.
רבה היא הדרך לא יום אחד,
לא כדאי לעבור בה יחידים,
הרוב מוצאים איך ומעבירים את החיים,
אבל אם תגיע לצומת שבילים,
מוטב לו תתלבט בה לבד.
|
||||
2. |
Yugini Temple #2
00:55
|
|||
3. |
בגבעה זרחה השמש
04:25
|
|||
לפני שנים שנים היה לי הרגל
הייתי הולך ברחובות מטייל
הולך שעות ולא נתקל באיש
חושב על כשאהיה וכשאגדל
פנס רחוב אחד עזר לי להרגיש
הנה אני וכמה טוב פה על הספסל
וכמה קל לחלום
ובלילה בלילה, עולות המחשבות
בגבעה כבר זרחה השמש.
חלפו שנים שנים
פנסי הרחוב כבו מזמן
אני מוקף באלף אנשים
אז מה?
ובכלל
מסתבר שהרבה יותר קל
להיות אומלל
להיות עכבר שמסובב את הגלגל
והפחד, הפחד, הפחד הוא גלגל
בגבעה לא פחדו מעולם
בגבעה כבר זרחה השמש
מתי תזרח גם עלי?
|
||||
4. |
שפה זרה
03:56
|
|||
חלמתי אותך עומדת מולי
וניסיתי לומר, ניסיתי לומר..
יצאו לי מילים בשפה זרה לי
לא הבנתי דבר, לא הבנתי דבר..
ואת, את הבנת הכל
כשבכיתי נורא,
בשפה זרה.
חלמתי אותך מדברת אלי
"אתה יודע שאסור לתת שם לפחדים"
אותיות זרות סגרו עלי
ניסיתי לומר, זה לא היה מילים...
ואת, את הבנת הכל
כשבכיתי נורא,
בשפה זרה.
ואת, מה הבנת?
מכל זה מה הבנת?
איזו מן בריאה יש בינינו עכשיו?
אני ישן כי ליבי ישן
וליבך ער אלי
אני ישן וליבי ישן
ליבך האם הוא ער אלי?
איזו מן בריאה יש בינינו עכשיו?
|
||||
5. |
מעבר לשער החבוט
03:52
|
|||
יש בתים ברחובות ירושלים
שלעבור לידם זה כמו לשאול:
מי האנשים הגרים בבית הזה
רק לרגע שנות אדם,
שאלהים של המילים ניבט מעיניהם,
שמסוכן להתבונן בהן לאורך זמן,
כי הן באר, עולם שלא אמור להיות קיים?
יש בתים ברחובות ירושלים
שלעבור לידם זה כמו לשאול:
מי האנשים הגרים בבית הזה,
הנטוע, הפראי,
שאילנות לא מאולפים מלמדים על חייהם,
וציורים על הקירות,
מפגש מוזר של העולם עם ספר יצירה?
ובבית הבא כבר נדמה שכל זה לא קרה
כאילו לא עברתי בשער החבוט.
|
||||
6. |
בית-הכרם 1960
04:22
|
|||
7. |
לא על עצמי
05:17
|
|||
רק לא על עצמי לספר ולשיר
יש דברים בעולם שראוי להכיר
אנשים רעועים, אנשים דהויים.
רק לא על עצמי לבכות ולכאוב
יש לכולם מספיק תירוצים להפסיק לאהוב
אנשים שראוי לאהוב, אנשים את עצמם.
שיר מעלה זיכרון, והלב מצטחק
קחו את הילד לרחוב להביט
בעולם משתוקק לגשם ראשון, לגל שיטפון...
אבל רק לא על עצמי לספר ולשיר
זה מקשה להרדים, וכואב להסתיר
קצת קשה להסביר, בואו ואשיר לכם שיר...
|
ליאור שיר-רן Jerusalem, Israel
יוצר, פסנתרן ודורש-לב.
"אני מחפש תירוצים להתבונן ונאחז בהם כדי לא להבלע בים הסתמיות שהיומיום מציע לי".
Streaming and Download help
ליאור שיר-רן recommends:
If you like ליאור שיר-רן, you may also like:
Bandcamp Daily your guide to the world of Bandcamp